אברהם אורון

רבים מאתנו רואים את החיים כאותו הפסימיסט הרואה תמיד את מחצית הכוס הריקה. גישה זו אל החיים באה לידי ביטוי בכל כלי התקשורת רוב הזמן, דבר המגביר את הנטייה לשליליות ומקשה ללא צורך על החיים.
כשאנו מצליחים להתעלות מעט מעל לדאגות ובעיות היום־יום, הקשורות כאבני ריחיים לרגלינו, ולהביט אל החיים ללא המשקפיים הכהים והמעוותים ששמנו על עינינו, היינו אולי רואים יותר מהאור שקיים מסביבנו וגם בתוכנו.
ראשית, היינו מתחילים לראות ולחוות את הטבע שמסביבנו לא כמשהו זר, רחוק ונבדל מאיתנו; לא כמשהו שאותו מנצלים ככל הניתן לצרכינו והנאותינו, אלא כישות חיה, תוססת ומתפתחת שהינה חלק מאיתנו. היינו רואים את יופיו של הטבע ואת המחשבה, התבונה והטעם הטוב שהושקעו בכל אחת מצורות החיים הקיימות בו. היינו מבחינים ביחסי התלות ההדדית הקיימים בין כל צורות החיים ומבחינים בכוחות הפועלים ליצירת איזון והרמוניה, המסייעים להתפתחות אופטימלית של צורות החיים השונות.
היינו מתנסים בחוקיות ובסדר השוררים בטבע, ומבינים שכל מה שראינו בעבר כאי־סדר וכחוקי הגיונגל נובע:
א. מכך שהחתירה של הטבע לשלמות הינה תהליך הצורך זמן, כאשר במהלכו תשרורנה תקופות של אי סדר ואי שלמות עד לאיזון והתייצבות של הכוחות הפועלים בתהליך.
ב. מכך שהטבע מכוון את עיקר מאמציו לפיתוח התודעה או המהות הפנימית הקיימת בכל צורת חיים. מהות זו חינה נצחית ועל כן לא קורה לה מאומה בשעה שהגוף או המעטה שהיא עוטה ניזוק. הטבע בנדיבות רבה מספק אין ספור גופים או צורות לשימושן של התודעות המתפתחות ברמות השונות.
אם ה״נו מביטים מנקודת מבטינו החדשה אל האנושות, היינו רואים שגם באנושות, שהינה חלק מהטבע, מתרחשים תהליכים הנראים לאלה הנמצאים בתוכם כאנדרלמוסיה. אולם מפרספקטיבה גבוהה יותר ניתן לראות שלא הכל שלילי, והאנושות התפתחה במאתיים השנים האחרונות באופן מואץ בתחומים רבים. כמובן שיש עד״ן מוקד׳ נחשלות באנושות 1בעיות רבות הדורשות פתרון, אך אין ספק שמנקודת ראות כוללת עשתה האנושות מספר צעדים בכיוון הנכון:
א. השיפור ברמת החיים של חלקים גדולים מקרב האנושות אשר על אף שיש לו היבטים שליליים (רדיפה אחר מותרות וצריכה מוגברת), הרי שבכללותו הינו תהליך חיובי המאפשר סיוע של ארצות מפותחות לנחשלות ושבעתיד יאפשר ליותר ויותר מבני האנושות שירצו בכך להפנות יותר זמן ואנרגיה לאספקטים הגבוהים והרוחניים של החיים ולטובתה של האנושות בכללותה.
ב. הגדלת המודעות ברמה הפלנטרית לנושאים הבאים:
בניית מנגנונים בין־לאומיים לפתרון סכסוכים בדרכי שלום וזאת גם מתוך התנגדות אידיאולוגית של חלקים נרחבים באנושות למלחמות וגם מתוך החשש מההרס האדיר שיכול להיגרם על־ידי מלחמות גלובליות או מלחמות מקומיות שיצאו משליטה.
מודעות למפגעים אקולוגיים העלולים להזיק לאנושות ולצורות החיים האחרות המתפתחות על פני כדור הארץ ונקיטת צעדים ברמה ביו־לאומית למניעתם.
הגדלת המודעות לזכויות הפרט ולהעלאת רמתו של הפרט על ידי השקעות נרחבות בחינוך.
שיתוף פעולה בין לאומי בתחומי התרבות, המדע, הכלכלה, התחבורה, מניעת הפשיעה ועוד.
כל אלה הינם הביטוי לתהליך איטי אך יציב של חדירה למודעות האדם של רעיון האחדות העומד בבסיסה של הבריאה כולה. יותר ויותר מקרב האנושות מבינים כיום שבאמצעות שיתוף פעולה ורצון טוב ההישגים נם ברמה האישית ונם ברמה החברתית יהיו גבוהים ׳ותר. המניעים לשיתוף הפעולה הם עדיין אנוכיים בדרך כלל, אך מדובר כאן בתהליך של שינוי בדפוסי חשיבה והתנהגות שיימשך כנראה זמן רב, שבמהלכו יזוככו ויטוהרו המניעים ממניעים אנוכיים למניעים המבוססים על טובת האנושות והפלנטה בכללותה.