Lama Engarika Govinda לאמה אנגאריקה גובינדה                                                             

האי-צ’ינג אומר שאלה אשר יודעים את ההתהוות ואת החוקים של הטרנספורמציה הינם האדונים של ייעודם…

זהו חלקו הראשון של המאמר המקורי שפורסם ב "אור " תחת הכותרת : "סמלים של התמרה (טרנספורמציה) הרהורים על ספר השינויים, ה "אי-צ'ינג"" .

לאמה אנגאריקה גובינדה הנו מלומד מעמיק בתורות המזרח ובבודהיזם הטיבטי, וחיבר ספרים רבים בנושאים אלה.

מבין הספרים הגדולים של העולם יש לאי-צ’ינג מעמד מיוחד. לא רק שהוא שייך לספרים העתיקים ביותר שנכתבו, אלא, בנוסף לכך, הוא מייצג תפישת-עולם שונה מאוד ממערכות-החשיבה הקיימות במזרח או בכל מקום אחר והמתועדות ברישומים המוקדמים של האנושות. וזאת מבלי לסתור מערכות-חשיבה אלו, או להכחישן. הסיבה לכך היא, שהאי-צ'ינג אינו מבוסס על תורה דתית, התגלות עליונה או על פולקלור וחוק שבטי, אלא על תצפיות בטבע ובחיי האדם, צפייה בפעילות הגומלין שבין החוקים האוניברסליים לבין ההתנהגות האינדיבידואלית, הרצון החופשי והייעוד.

במקום להדגיש את הנצחי, הבלתי-משתנה והבלתי-ניתן-לשינוי כמטרה הגבוהה ביותר וכאידיאל שאליו צריך האדם לשאוף, או לגלם זאת במושג של ישות אלוהית ונצחית (בניגוד לעולם מלא ערכים בעלי ערך מפוקפק ודי בלתי-ריאלי) – האי-צ'ינג הוא הספר היחידי של חוכמה עתיקה אשר מעמיד שינוי במרכזה של התבוננות וצפייה, ומכיר בזמן כגורם מרכזי במבנה העולם ובהתפתחות היחיד. הזמן אינו נתפש רק כסוכן של הרס ונגטיביות, שיש לפחד ממנו ולהתכחש לו, אלא כתמצית החיים ולכן לא מנוגד לנצחי, שהרי באמצעותו מתגלה הנצחי.

האי-צ’ינג, הינו חוכמה מצטברת של דורות רבים שיושמה בהצלחה והוכחה כניתנת ליישום לפחות כ 3000- שנה. יוצריו קיבלו את השינוי כסדר הטבעי של הדברים, כטבע האמיתי של החיים. הם הכירו בכך שהשינוי אינו מהווה אך ורק עיקרון של ארעיות ואי-יציבות הגורם סבל ועצב – כפי שהשינוי מופיע בפני אלה המנסים לדבוק נואשות ברעיון שרק הבלתי-משתנה הוא נצחי ושווה לשאוף אליו. יוצרי האי-צ'ינג מצאו ששינוי נותן משמעות לחיים ומכיל גורם של יציבות – מכיל חוק שבו טבוע עיקרון נצחי – עיקרון אותו ניסו אנשים רבים למצוא מחוץ לעולם, במציאות הטרנסצנדנטלית. יוצרי האי-צ'ינג גילו ששינוי אינו שרירותי או מקרי. הם הכירו את חוקי הטרנספורמציה – שבהתאם למצב הקיומי של כל חפץ הוא יכול להשתנות למשהו שהינו טבוע בטבעו (ולא למשהו שונה לחלוטין).

כמו כן, החוקים החשובים של המחזוריות – שבהתאם להם, לשינוי יש תנועה מעגלית (כמו גרמי השמים, העונות, שעות היום), החוקים שמייצגים את הנצחי בזמן – הופכים זמן שלכאורה נראה, למימד גבוה יותר של חלל, שבו אירועים או דברים קיימים בו-זמנית במצב בלתי-נתפש על-ידי החושים. הם קיימים במצב של פוטנציאליות – כמו "הזרעים" הבלתי-נראים של אירועים עתידיים ותופעות שטרם נכנסו למציאות העכשווית.

אי לכך, טוען האי-צ'ינג, שהאנשים אשר מכירים את הזרעים ואת חוקי הטרנספורמציה הינם האדונים (מאסטרים) של גורלם וייעודם. אבל איך יידע האדם את הזרעים אשר חבויים מהחושים ואינם נגישים לתבונה מאחר והם עדיין במצב של פוטנציאליות חסרת צורה?

כאן נכנסת היכולת של המחשב (mind) האנושי – יכולת שנזנחה על-ידי האדם המודרני או כמעט נשכחה ממנו כליל: התובנה המעמיקה והכוחות של מעמקי המודע שלנו, כמו למשל התפישה האינטואיטיבית. הקדמונים עוררו את התובנות המסתוריות הללו דרך מצבים דומים לטראנס, או בעזרת מדיטציות, טקסים דתיים ונבואות אלוהיות אשר בעזרתם סולקו המודעות וההכרה של היחיד לטובת מודעות והכרה אוניברסלית הרבה יותר גדולה. בכל מצבי המחשב הללו, לא נכללו מחשבות, והתרשמויות החושים; מודעות העומק הפכה למשוחררת מתשוקות בנות-חלוף למען מטרה, משוחררת מהשיבושים של המודעות השטחית והקיקיונית, אשר בדרך-כלל הינה עסוקה בעניינים המוגבלים של חיי היומיום שלנו.

כך אנו הופכים להיות מודעים לזרעים אשר קובעים את עתידנו ואשר מתגלים בסמלים, בארכיטיפים בעלי חשיבות רבה. הסמלים יכולים להיות שונים, בהתאם לגזע, לשפה, לתרבות ולרקע ההיסטורי של היחיד, מחוץ לאלה השייכים לארכיטיפים האוניברסליים אשר הינם תקפים לגבי כל בני-האדם, ללא התייחסות לגזע, תרבות ומצב חברתי. אי לכך, הערכת הסמלים הללו תלויה בידע מקיף על משמעותם וביכולת אבחנה הקשורה במקורם ובאפשרויות ליישמם.

בזמנים הקדומים, הערכה שכזו היתה מתפקידם של כמרים/כהנים/חוזים/נביאים. ואם בימינו כיום אנו חפצים שהידע שבוסס על ידיהם בספרים כמו האי-צ'ינג יהיה נגיש לנו, בראש ובראשונה עלינו ללמוד בדקדקנות את שפת הסמלים בה השתמשו בעבר ולנסות לתרגמה לשפה הפסיכולוגית של זמננו – לשון שהותנתה ועוצבה על-ידי מסורות דתיות שחונכנו על-פיהן ועל-ידי הרקע החברתי-היסטורי של התרבות שלנו.

למרות שהאי-צ’ינג צמח מתוך מנהגים של נביאים קדומים, בכל זאת יש לו היבט שני החשוב בה במידה, היבט אשר במהלך אלפי שנים הפך את ספר הנבואה, באמצעות הגדרות ובאמצעות עיצוב חוקי הטרנספורמציה – לפילוסופיית חיים. בזמן בו הפעילות הריטואלית (טקסית) והתשובה שניתנה על-ידי הנביא (אוראקל) הדגישה מצב מסוים, על-ידי העלאה להכרה את מה שהיה חבוי בתת-ההכרה שלנו – הידע של חוקי הטרנספורמציה איפשר לצפות את המהלך האפשרי של אירועי העתיד, בהתאם לכיוון שבחרנו מנקודת ההתחלה של המצב העכשווי. בצורה זו, החוק עצמו במקום שייהפך לסיבה של השתעבדותנו הופך למכשיר של רצון חופשי.

מכאן, שהאי-צ'ינג מאחד אינטואיציה וניסיון עם היגיון של יישום שניהם למצב נתון. השיטה שלו מאפשרת לנו להפעיל ולהשתמש בתבונה ובהיגיון שלנו (כאמצעי הגנה נגד גישה רגשית בלבד – "ראיית המצב בהתאם למאוויים"), ונותנת לנו את החופש ואת האחריות של קביעת החלטה סופית. דבר זה מעלה את האי-צ'ינג לרמה של מדע ארכיטיפי של ההכרה ושל החיים, ומבדיל אותו ממערכת סתמית של מגידי-מזל ועתידות, שעל-ידם נשלל מהאדם רצונו החופשי והוא נתפש ככלי-משחק ביד הגורל, הנע לכיוון עתיד שנקבע מראש ושאין לו כל השפעה עליו.

האי-צ'ינג משתמש בהגדת עתידות לא על-מנת להחליט מה יהיה בעתיד, אלא כדי להגביר את נטיות המיינד (mind) החבויות עדיין ולהעלותן לתוך אור המודעות ההכרחית, במטרה לתת ליחיד הצצה, מבט חטוף, על האפשרויות וההזדמנויות הרבות שלפניו, אשר מביניהן יוכל לבחור את מסלול הפעולה הטוב ביותר בהתאם לנסיבות. בדרך זו, במקום להתעלם או להתנגד לכוחות הפועלים ולמציאות שמסביבו ובתוכו, היחיד יכול לשתף-פעולה עימם ולהפכם לשותפיו בבריאת עתידו. הימאי אינו יכול לשלוט ברוח או בזרמי המים, אבל הוא מסוגל גם מסוגל לתעל את כוחם לשירותו על-ידי שיתוף-פעולה עימם.

הדרכים שבהן אנו יכולים לשתף-פעולה עם הגורל/הייעוד או המציאות של מצבנו הנוכחי, מוצגות בפנינו באי-צ'ינג. חוקי ההתמרה (הטרנספור- מציה) הוגדרו בו באמצעות שיטה גאונית ופשוטה. על-ידי שימוש בקו ישר ובקו שבור הבאים לציין שני קטבים של כל תופעות החיים, ואיסופם לשתי קבוצות בנות שלושה קווים כל אחת, נוצרות הקסגרמות – משתנים של שישה ערכים המראים את היחס- יות של קוטב זה ברצף הזמן וביחסיות למרחב (התוצאה היא של שישים וארבע מבנים שמכסים את כל האפשרויות של מרחב-זמן).

כמו שהמצאת השיטה העשרונית על כל הערכים המצביים, והצגת מושג האפס, היו בין הצעדים החשובים ביותר בהתפתחות המתימטיקה שהובילו לגילוי ממדים חדשים של העולם, כך גם ההיגיון של ספר השינויים הציע מערכת של סמלים שיכולים לבטא את כל המצבים בחיים, דרך שלל הצירופים והתמורות של ההקסגרמות. היתרון של סמלים אלו, כמו אלו של המתימטיקה, הוא בהיותם בלתי-תלויים בשפה ולכן תקפים אוניברסלית. הם יוצרים מסגרת יציבה או שלד, שמסביבם גדל במשך דורות הבשר החי של מחשבות וחזון יצירתי.

בתהליך זה פרחה הסימבוליקה של מושגים מדוברים ושגשגו מטפורות, כמו גם צורות חזותיות אשר גילמו את גדולת התרבות ואת התנאים המיוחדים (האדמה, האקלים, העם, בעלי-החיים) המאפיינים את העם הסיני. בהקשרים אלו האי-צ'ינג לובש את הפן האוניברסלי שלו וכמו-כן את החשיבות האנושית שלו.

קישור לתוכנית הפעילות החדשה של האגודה
לשנת 2014 – 2015